10 דברים שלא ידעתם עליי

אני פה כל הזמן, משתפת מחיי, מהעשיה שלי, חושפת פרטים מחיי האישיים וחשופה ברשת.

לא מזמן חשפתי חלק משמעותי בחיי בפוסט יום הולדת משמעותי מאוד 

והפעם החלטתי לשתף אתכם בעשרה דברים שנראה לי שאתם לא יודעים עליי:

התחלנו>

בית דתי

נולדתי בגבעתיים וכשהייתי בת  3 חודשים  עברנו לירושלים.  

גדלתי בבית דתי לזוג הורים מדהימים שגידלו אותי באהבה גדולה.

החלק שהכי אהבתי בדת היה השבתות בהם היינו כולנו ביחד ואכלנו ארוחת שישי סביב שולחן. אבל מהר מאוד הבנתי שמשהו לא מסתדר לי ובגיל 12 התחלתי לחפש את הדרך שלי החוצה.

אחות יחידה

כן, אני בת אחת במשפחה של 5 ילדים. יש לי 4 אחים ואני הנסיכה של הבית.

כשהייתי בת 21  אחי בועז נפטר ושינה לי את החיים

זוכרת איך כילדה הייתי מרותקת לסרטי אקשן שהאחים שלי היו צופים בהם.

ירושלמית

עברנו לירושלים מגבעתיים, גדלתי בירושלים. בין שכונת המושבה, בקעה, ונחלאות. (ככה זה כשאבא שלך בונה בתים) היינו עוברים דירה על בסיס קבוע. להיות ילד בירושלים זה אומר שקר מאוד בחורף, בקיץ נעים ואפילו קריר בלילות יוני.  בחופש הגדול היינו בבריכה. בדרך לבית ספר היינו עוברים דרך המכולת ורושמים שם את כל ארוחת הבוקר שלנו. נו, וגם כמה ממתקים.

כדורסל- בתור אחות לאחים בנים למדתי להיות סוג של חצי בן. מה שאומר שיצאתי לשחק כדורסל עם הבנים במקום לשחק עם הברביות וככה למדתי שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא ספורט. היום אני כבר לא משחקת כדורסל אלא מתאמנת בחדר כושר 3 פעמים בשבוע.

הייתי טום בוי. ממש. כשאת מבלה את רוב זמנך עם בנים הדבר שהכי טבעי לך זה להיות דומה להם. צפייה בסרטי פעולה אט אט הפכה להיות המועדפת עליי, משחקי כדורסל גם הפכו להיות בשיגרה והלבוש גם הוא הפך להיות כמה שיותר דומה לבנים.

 

אני מאודדד מסודרת- אני אוהבת סדר. סדר חיצוני עושה לי גם סדר פנימי. הכל אצלי מסודר כמו חיילים. בבית, בפינת העבודה, במטבח. אפילו בצילומים לסולאנדפייפר.

עשיתי שירות לאומי במעון יום של בית נועם- עשיתי שירות לאומי ובחרתי במעון יום של בית נועם כי רציתי לטפל בעצמי. הרגשתי שלהיות אחות לאח עם שיתוק מוחין היתה חוויה לא פשוטה ושסגירת המעגל שלי צריכה להיות דרך הטיפול באנשים אחרים בדיוק כמוהו. החוויה היתה חזקה, מעשירה, ומאוד ביגרה ושינתה אותי.

בילדותי לא אהבתי את השיער שלי בכלל- היו לי תלתלים ולא סבלתי אותם. כילדה השיער שלי היה אסוף כל הזמן בקוקו. לימים הפך להיות קרחת והיום אני ממש אוהבת את השיער שלי ומטפחת אותו בהנאה.

אני לומדת כל הזמן – אני אוהבת ללמוד ולומדת המון , לוקחת קורסים בכל מה שמעניין אותי ובנוסף לומדת גם עצמאית המון דברים ונמצאת בלמידה אינסופית.

אז אם לא ידעתם, אני מאפרת (באמת באמת!) אחת אהבות הכי גדולות שלי הם צילום, למדתי עיצוב פנים, עיצוב גרפי- אני אחראית לעיצוב של כל הפאטרנים וההדפסים בערכות שלי וגם כמובן לעיצוב של האתר החדש.

יש לי תחביב חדש: גינון. יש לי המון שתילים חדשים במרפסת ואני מטפלת בהם באהבה והנאה גדולים.

ואחד אחרון חביב. אני שונאאאאת לעשות קניות בסופר- שונאת קניות. שונאת את העובדה שאני צריכה לשוטט בחנות ולאסוף מצרכים לבית. זה משעמם אותי ממש.  אבל אין ברירה, יש דברים שצריך לעשות. 

נו, אז גיליתם עליי משהו חדש? מה הפתיע אתכם ממש?

גלו לי דבר אחד על עצמכם שאף אחד לא יודע ובא לכם לשתף.